החלטה בתיק ע"מ 2094/09

המשיב נעצר לאחר שבתאריך 8.4.09 נכנס לבית ביישוב היהודי בחברון וזוהה ע"י אחד מיושבי הבית כמי שהתקרב באופן חשוד לבסיס צבאי בסמיכות מקום, יום קודם לכן.

בחקירתו הסביר המשיב כי גמלה בלבו הכוונה לרצוח יהודים לאחר ששתה משקאות חריפים . על כן, נכנס לבית במטרה לדקור את הנוכחים, אך כשניסה לשלוף את הסכין בה הצטייד קודם לכן נוכח לדעת כי זו נפלה כשהיה בדרך.

המתלונן, חייל בשרות סדיר המתגורר בחברון, ציין בעדותו כי המשיב זוהה על ידו יום קודם למקרה כשהתקרב לבסיס צבאי בו הוא משרת בנסיבות חשודות. בהמשך נתקל המתלונן במשיב כאשר נכנס לבית כפי שתואר לעיל, אמר "שלום" והחל להתקדם לכיוון בני הבית שהסבו לשולחן הסדר. העד ציין כי לא נתפס דבר על המשיב.

זוהי התשתית הראייתית שהביאה את התביעה להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח וכן ניסיון תקיפה.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים נדחתה ע"י ביהמ"ש קמא שהתרשם כי אין ראיות התומכות בהצהרת המשיב כי התכוון לדקור אדם, זאת במיוחד לנוכח העדר סכין. כן ציין ביהמ"ש כי חוות הדעת הפסיכיאטרית בנוגע למשיב לא העלתה ממצאים היכולים להצביע על כך שהוא סוטה מתחום הנורמה. לאור האמור, הגיע ביהמ"ש למסקנה כי ניתן להסתפק בשחרור המשיב בתנאים.

נגד החלטה זו עוררת התביעה הצבאית הסבורה כי אין מקום לפקפק בכוונות המשיב גם בהעדר כלי נשק, שכן עובדה זו הוסברה על ידי המשיב כדבעי בחקירתו. לדעת התביעה, המסוכנות הטמונה בכוונת המשיב ברורה וחייבה את מעצרו.

יצוין מיד כי לנוכח התנהגותו הלא שגרתית של המשיב במתקן הכליאה בו שהה, ואף בביהמ"ש הוא הועבר לבדיקה פסיכיאטרית. מבדיקה זו לא עלו סימנים למחלת נפש, ואולם גם שם שיתף המשיב פעולה באופן מוגבל ביותר, בדומה להתנהגותו בפניי בדיון בערר כשלא הגיב לשאלות שהופנו לו. עם זאת, יש לציין כי על פי דברי אחיו, טרם מעצרו התנהג המשיב באופן נורמטיבי ותיקשר עם סביבתו כמקובל. מעבר לכך, מהאזנה להקלטת חקירת המשיב ניתן להתרשם כי המשיב שיתף פעולה עם החוקר וענה לשאלותיו, בניגוד גמור להתנהגותו בביהמ"ש.

התלבטתי לא מעט באשר לגורלו של ערר זה. מחד גיסא, עומדת גרסת המשיב המעלה על פניה חשש למסוכנות. אך גם אם נמעיט מערכה של גרסת המשיב בחקירתו שלעיתים נראית מבולבלת ומאולצת, די בעובדה שהמשיב חתר בשתי הזדמנויות להגיע למגע עם חיילים ואזרחים בנסיבות מחשידות ביותר, על מנת לעורר חשש כאמור.

מאידך גיסא, ישנן גם נסיבות המגמדות את החשש האמור. כך באשר להעדר סכין אשר ניטען ע"י המשיב שנקלחה  על ידו לביצוע עבירה וכך באשר להתנהגותו הלא סטנדרטית של המשיב בכל השלבים מאז נעצר. דוגמא בולטת לכך בעובדה כי המשיב לא ניסה לפגוע בנוכחים בבית בשום דרך ואף לא נצפה מחפש את הסכין שכביכול הייתה ברשותו (ראה בעניין זה זכ"ד של השוטר העוצר מיום 8.4.09). כן ראויה לציון העובדה כי עברו של המשיב נקי.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה דומה לזו של בימ"ש קמא, לפיה האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי לזכויות המשיב מצוי בשחרורו בחלופת מעצר. עם זאת, ראיתי לנכון להוסיף לתנאי השחרור שנקבעו ע"י בימ"ש קמא הוראה כי המשיב לא יתקרב לבתי היישוב היהודי בחברון או לעמדות צה"ל בעיר.

המשיב יוכל להשתחרר על כן בהתאם לתנאים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא ובכפוף לתנאי נוסף האמור.

ניתנה היום, 5 במאי 2009, י"א באייר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: לש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: